איך זה עובד

ליד כל ערך במוצר מופיע סימן שאומר מאיפה הוא הגיע: ● דווח ל‑SEC, ƒ חושב אצלנו, ○ נתוני ספק, — לא זמין. הצורה היא שנושאת את ההבדל, לא הצבע — כדי שהסימן יעבוד גם בהדפסה, גם בעיוורון צבעים וגם בקורא מסך.

דווח ל‑SEC

המספר בדיוק כפי שהחברה הגישה אותו בדוח הרשמי (10-K, 10-Q). לצידו תמיד: מספר האסמכתא של הדיווח, התקופה, והתג החשבונאי שממנו נלקח.

ƒ

חושב ע״י Fundays

יחס או מדד שחושב אצלנו — בקוד, לפי נוסחה גלויה — אך ורק ממספרים שדווחו ל‑SEC. אף מודל שפה לא מייצר מספרים.

נתוני ספק

נתון שוק (מחיר, שווי שוק) מספק נתונים מסחרי. תמיד מסומן בנפרד, לעולם לא מעורבב עם נתוני הדוחות.

לא זמין

כשאין נתון — אומרים בדיוק למה: לא דווח, טרם הוגש, דורש מקור שלא מחובר. לעולם לא אפס במקום חוסר, לעולם לא ניחוש.

— ו־לא זמין הן שתי אמירות שונות: קו מפריד אומר ״המדד לא רלוונטי לחברה הזו״, ו״לא זמין״ אומר ״רלוונטי, אבל אין לנו אותו — והנה למה״.

נתון עובר חמישה שלבים בדרך למסך: שליפה מ‑EDGAR, נרמול למילון מושגים אחיד, בחירת העובדה על ידי קוד דטרמיניסטי, חישוב לפי נוסחה קבועה, והצגה יחד עם הראיה.

1. 01

   שליפה מהמקור. דיווחי EDGAR הרשמיים, ישירות — בלי עיבוד ביניים של צד שלישי.

2. 02

   נרמול. כל שדה ממופה למילון מושגים אחיד, עם גרסת נרמול מתועדת שנשמרת עם הערך.

3. 03

   בחירת העובדה. קוד דטרמיניסטי בוחר את הנתון הנכון: שנתי מדוח שנתי, רבעונים אמיתיים של שלושה חודשים (רבעון רביעי נגזר ומסומן ככזה), וטיפול מפורש בהצגות מחדש.

4. 04

   חישוב. יחסים ומדדים מחושבים בקוד לפי ספר נוסחאות קבוע — אותה נוסחה לכל חברה, בכל פעם.

5. 05

   הצגה. הערך, הסימן והראיה מגיעים למסך יחד. תמיד.

Fundays אינו נותן המלצות השקעה, אינו מציג מחירי יעד, אינו מערבב אומדנים עם נתונים מדווחים, ואינו ממלא חוסר בניחוש.

• לא ממליצים לקנות, למכור או להחזיק — ולא מציגים מחירי יעד. המידע חינוכי בלבד.
• לא מערבבים אומדני אנליסטים עם נתונים מדווחים — אומדנים מסומנים תמיד בנפרד.
• לא ממלאים חוסר בניחוש — נתון חסר מוצג כ״לא זמין״ עם הסיבה.
• לא מציגים מספר בלי מקור. אם אי אפשר להראות מאיפה הוא — הוא לא מוצג.